עידן Web 2.0 ושילוב תכני גולשים

מהו עידן ווב 2.0?

המונח ווב 2.0 נהגה ע"י דייל דוהרטי וקרייג קליין בשנת 2004 במהלך תכנונו של כנס בנושא החידושים בתחום האינטרנט. Web 2.0 הוא העידן השני בחיי האינטרנט, שמהותו שונה ממה שהייתה עד אותו שלב. עידן ווב 1.0, מונח שהומצא בדיעבד לאחר פרוץ ווב 2.0, מתאפיין בעיקר באתרים סטאטיים המכילים תכנים שהוזנו על ידי מנהלי אתרים או בעלי אתרים, אנשים בעלי ידע טכני בסביבת האינטרנט. החידוש בעידן השני של האינטרנט הוא בקיומן של טכנולוגיות המאפשרות את שיתוף הגולשים, שיכולים להוסיף תגובות, להעלות תמונות או קבצי וידאו, לכתוב בלוגים, להעלות מאמרים, להוריד קבצי מוזיקה ועוד אפשרויות רבות אחרות.

האפשרויות שווב 2.0 מעניק לגולשים לוקחות בחשבון את הרצונות שלהם, כמו למשל את הרצון של ההמונים להתבטא ולחלוק, לקבל דברים בחינם, להתעדכן בזמן אמת בכל מה שחדש בעולם וליצור לעצמם קבוצות השתייכות חברתיות. בגלל כל הסיבות הללו, אתרים רבים המנצלים את הטכנולוגיה שמאפשר עידן web 2.0 מגיעים להישגים משמעותיים מבחינת כמות גולשים וזמני שהייה באתר.

למעשה לא קיימת הגדרה חד-משמעית אשר מסבירה מהו ווב 2.0, אבל ניתן לדבר על כמה קריטריונים המאפיינים את עידן זה. אתרים שעונים על כמה מהקריטריונים הבאים נחשבים לאתרי ווב 2.0:

• הרשת כפלטפורמה לאחסון של שירותים - האינטרנט הוא פלטפורמה וכל הכלים נמצאים ברשת, במקום שהם יהיו תוכנות המותקנות בכל מחשב ומחשב. מכאן, אגב, התפתח נושא מיחשוב עננים, כאשר הרעיון המרכזי הוא ביזור כח המיחשוב להרבה מחשבים ברשת.
• רתימת האינטיליגנציה הקולקטיבית - שימוש בידע של ההמונים על מנת להרחיב את היכולות באתרים. למשל שימוש בתיוג תמונות שנעשה ע"י הגולשים או שימוש בנתוני הגלישה שלהם באתרים שונים על מנת לקבוע באילו מוצרים הם מתעניינים. דוגמה מובהקת לעיקרון זה היא אתר ויקיפדיה, שהערכים בו נכתבים ונערכים ע"י גולשים בכל העולם.
• הנתונים כבסיס למוצר - הנתונים הנאגרים בבסיסי נתונים של שירות אינטרנטי כלשהו הם רבי-חשיבות ופעמים רבות ניתן לעשות בהם שימוש עבור שירות אחר.
• פיתוח תוכנה רציף - בעידן זה של האינטרנט, התוכנה היא שירות ולכן חייבת להינתן ללא הפסקה וללא תקלות. פיתוח השירות המקוון נעשה בצורה רציפה ומדי פעם משוחררים פיצ'רים ויכולות חדשות לשירות הקיים, כאשר הגולשים יכולים לחוות עליו את דעתם או למצוא בו בעיות שיתוקנו בהמשך הפיתוח.
• מודלי תיכנות קלי משקל - בעת כתיבת השירות המקוון, השאיפה היא לבצע מודולוריות של השירות עד כמה שניתן לחלקים קטנים יותר שיהיו עצמאיים, כאשר כל חלק שכזה, אפשר יהיה להשתמש בו בהמשך כחלק משירות אחר ברשת או להטמיעו בשירותים חדשים, במסגרת Code reuse או Mashup.
• יישומים הפועלים על מכשירים מסוגים שונים - דפדפני אינטרנט ניתנים להתקנה והפעלה לא רק על מחשבים, אלא גם למשל בטלפונים סלולריים או על מכשירים חכמים אחרים. לכן, כל יישומי האינטרנט (לרבות אתרים ואפליקציות רשת) הניתנים להפעלה ע"י הדפדפן, אמורים לפעול תחת כל סביבת פיתוח, בין אם מבוססת Unix או מבוססת Windows.
• חוויית משתמש עשירה - יישומי האינטרנט בעידן ווב 2.0 מתאפיינים בחוויית גלישה הדומה ואף טובה יותר מהחוויה בשימוש בתוכנות מחשב, בעיקר בשל הסיבה ששירותי האינטרנט יודעים להשתלב זה בזה ולעבוד זה עם זה ביתר קלות.

יישומי ווב 2.0

אתרי ווב 2.0 מעניקים לגולשים פלטפורמה שבה הם יכולים ליצור תכנים משלהם ולשתף גולשים אחרים בתכנים שלהם. אתרים דינאמיים המשתפים את הגולשים כוללים סוגים שונים של יכולות בתחום התוכן, כאשר יש אתרים המשלבים מספר יכולות ויישומים גם יחד. יישומים לדוגמא:

• בלוגים - יומני רשת הנכתבים ע"י מאות מיליוני גולשים ברחבי העולם. ישנם אתרים רבים המספקים את הפלטפורמה - את האפשרות לפתוח בלוג ולכתוב בו למעשה בכל נושא. תחת אתרים אלה ניתן לכתוב בלוגים, לקרוא רשומות בבלוגים אחרים ובמקרים רבים גם להגיב על פוסטים של בלוגרים אחרים.
• פורומים - בין אם מדובר באתרים המכילים פורומים במגוון רחב של נושאים, או בין אם מדובר באתרים קטנים המכילים פורום בנושא מסוים הקשור ספציפית לאתר, פורומים מאפשרים לגולשים לשאול ולענות, לדון ולהגיב בכל נושא המעניין אותם. פורומים רבים מהווים מעיין מסגרות חברתיות שאנשים נקשרים אליהם ומנהלים בהם חיי חברה וירטואליים.
• רשתות חברתיות ואתרי המלצות - עידן זה של האינטרנט מתאפיין בקיומן של רשתות חברתיות שבהן ניתן ליצור קשר עם משתמשים אחרים, לעדכן ולהתעדכן, להעלות תמונות ולשלוח מסרים שונים. המפורסמת שברשתות החברתיות היא כמובן פייסבוק Facebook. קיימות רשתות חברתיות נוספות כמו טוויטר Twitter, מייספייס MySpace ואחרות.
  בנוסף, קיימים אתרי המלצות כמו Digg שבו הגולשים משתפים זה את זה בתכנים מעניינים בהם נתקלו באינטרנט. את התכנים ניתן לדרג, וכן הגולשים יכולים להגיב עליהם, כך שנוצרת אינטראקציה בין המשתמשים באתר.
• שיתוף קבצים - אלו הם אתרים שונים המאפשרים העלאה לרשת של משחקים, תמונות, שירים, סרטים ואפלו תוכנות. אתרים אלה מתבססים על היכולת להוריד קבצים משרת מרכזי או אפילו ממחשבים אחרים המחוברים לרשת ברגע נתון.
• תגיות וענן תגיות - כאשר מעלים תוכן לרשת ניתן להוסיף לו תגיות. הכוונה היא למילים או ביטויים המתארים את נושא התוכן, והם מאפשרים שיוך של אותו עמוד תוכן לכלל התכנים הקשורים לאותו נושא. התיוג מקל על הגולשים למצוא מאוחר יותר את התכנים בנושא המעניין אותם. תגיות מקובלות למשל באתרי בלוגים ובאתרי מאמרים. אתרים שונים, ובעיקר אתרים המרכזים תכני גולשים בכמות גדולה, מכילים ענני תגיות, שהם רשימות אלפאביתיות של כל התגיות הקיימות באתר, בתצוגה ייחודית שבה תגית שבה יש תוכן רב או שהיא תגית מבוקשת יותר מופיעה בפונט גדול יותר ומתבלטת על פני שאר התגיות.
• סינדיקציה ו-RSS - יכולת לאסוף מידע ממקורות שונים ברשת, כך שכל גולש יכול לשלוט בתכנים אותם הוא מעוניין לקרוא, ולהתעדכן באופן רציף בכל פעם שנוסף תוכן חדש באתרים אותם הוא בחר. מקורות המידע השונים משדרים בפורמט RSS או Atom את חדשות ועדכונים מהאתר שלהם לטובת הגולשים. אתרים המעוניינים בזאת, יכולים להטמיע בתוכם עדכוני חדשות המגיעים ממקורות שונים ובכך להעשיר את האתר בתוכן.
• פרסום לפי הקשר - יכולת ניתוח נושא החיפוש של הגולשים במנוע החיפוש או נושא האתר בו הם גולשים כרגע ושילוב פירסומות טקסט או תמונה באופן ממוקד התואם את נושא זה. לדוגמא: גוגל משתמשת ביכולת זו בשירות Adwords שלה.
• תגובות למאמרים - באתרים רבים ברשת ניתנת אפשרות לגולשים להגיב על תכנים שהם קראו או על תגובות אחרות, ולעתים גם לדרג את התכנים ואת התגובות האחרות. בד"כ תופיע בתחתית המאמר אפשרות הוספת תגובה. התגובות נקראות גם טוקבקים והן יוצרות דינמיקה והיזון חוזר בין הגולשים בעיקר באתרי חדשות.
• צ'אטים - אתרי תוכן גולשים (כמו למשל תפוז ונענע) מאפשרים לגולשים לשוחח זה עם זה באופן פרטי ובזמן אמת, בלי לחשוף את השיחה לכלל הגולשים. ישנם גם צ'אטים רבי-משתתפים, הנחשפים לעיני כל המשתתפים בצ'אט.
• חיפוש באתר - בשל העונש התוכני של אתרים בעידן ווב 2.0, יכולת החיפוש באתר או בפורומים השונים, מקלה מציאה של תכנים רלוונטיים בצורה קלה ונוחה יותר לגולש.
• רשימות תפוצה - יכולת לשלוח עדכונים או הודעות לרשימת כתובות אימייל של גולשים שנרשמו לשם כך באתר. הגולשים המעוניינים בקריאה נוספת של תכנים מאתר מסוים יכולים להוסיף את פרטיהם לרשימת התפוצה ולקבל את כל העדכונים לתיבת הדואר שלהם.

מדוע גוגל אוהב תוכן גולשים?

הוספה של יכולות ווב 2.0 לאתר אינטרנט עוזרות בקידום האתר במנועי חיפוש (SEO) ומשפרות את דירוג האתר בתוצאות החיפוש בגוגל. יש לכך כמה הסברים:

• הגדלת כמות התוכן באתר - כאשר הגולשים מוסיפים תכנים לאתר שלנו, הם למעשה עוסקים בניהול תוכן באתר ומסייעים להגדיל את הנפח של האתר מבחינת הדפים, וגם את עושר האתר מבחינת הרלוונטיות. הדפים שמוסיפים הגולשים מעשירים את האתר בטקסט רלוונטי, במילות מפתח מגוונות ובביטויי זנב ארוך שונים.
• הגדלת זמן השהייה הממוצע באתר - כל גולש שמוסיף תוכן לאתר נמצא בו כל אותו זמן שלוקח לו להגיב/להוסיף מאמר/לשאול בפורום. גם הגולשים האחרים שמעבר לקריאת המאמר שבעלי האתר העלו, קוראים את תגובות חבריהם מעלים את זמן השהייה הממוצע באתר. זמן השהייה באתר נמדד ע"י גוגל וככל שהוא עולה, כך עולה גם דירוג האתר בתוצאות החיפוש.
• עדכון שוטף של האתר - תכני הגולשים שעולים בצורה קבועה לאתר (בין אם כתגובה למאמר, שאלה חדשה בפורום, או תמונה שהוא העלו על מנת לשתף אחרים) יוצרים דינמיקה באתר, כאשר דפים קיימים מתעדכנים כל הזמן ודפים חדשים מתווספים.

כמות הדפים ואיכותם, זמן שהייה ממוצע באתר שהוא גבוה מהרגיל ועדכניות דפי האתר, כל אלו הם קריטריונים חשובים מבחינת גוגל להערכת איכות האתר ודירוגו בתוצאות החיפוש. לכן, תכני הגולשים למעשה עוזרים לנו בקידום אתר. אפשרות העלאת מאמרים, פורום, תגובות למאמרים ועוד - כל אלה יסייעו לקידום האתר שלנו.

מאפיינים טכנולוגיים של עידן ווב 2.0

מאפיין מרכזי של העידן, הוא בבנייה של מודולים קלי משקל, שניתן להשתמש בהם בהקשרים שונים, ולהטמיעם בשירותים שונים. למשל: באתר בנושא סקי, נוכל לשלב מפה עם איזורי הגלישה, משירות המסופק על ידי Google Maps. לעתים, המודולים עומדים בפני עצמם ואפשר מיד להטמיעם ולהפעילם כפי שהם, ולעיתים מדובר באפליקציית רשת הנתנת להפעלה באמצעות API (ראשי תיבות: Application Programming Interface). אותו API מספק אוסף של פונקציות ופרוצדורות לביצוע, שנוכל להפעילן באמצעות קריאות קוד עם הפרמטרים המתאימים. למשל, ממשק API של הבורסה שמכיל את הפונקציה לבדיקת שווי מניה (בהיתן פרמטר שהוא מזהה המניה) או את הפרוצדורה לרכישת/למכירת מניה.

מודולים רבים הפכו לסטנדרטים מקובלים לסינדיקציה של נתונים, כגון RSS או Atom. לאחרונה, ראינו מודולים של פייסבוק שהופכים במהירות לסטדנרט מקובל, כגון מודולים המאפשרים ביצוע Like או הצטרפות לדף מעריצים, וכל זאת על ידי הטמעה פשוטה של המודול בכל אתר אחר באשר הוא, אף מחוץ לפייסבוק.

קיומם של אתרים המכילים מידע המתעדכן בזמן אמת (דוגמא טובה לאתרים כאלו הם אתרי מסחר המכילים מידע עדכני מן הבורסה) והרצון לחווית משתמש טובה יותר, הביאו לפיתוח טכנולוגיה נוספת המאפשרת עדכון עמודי האתר בצורה שקופה למשתמש וללא צורך ברענון מצידו בכל פעם שמגיע נתון חדש. כדי לאפשר זאת, אתרים מסוג זה משתמשים בטכנולוגיית Ajax, המאפשרת עדכון של הדפדפן ע"י פקודה מהשרת בצורה אסינכרונית. השימוש ביכולת טכנולוגית זו נעשה גם באתר הרשת החברתית פייסבוק Facebook. בכל פעם שנוסף עדכון מאחד מהחברים שלנו, אנו רואים את אותו עדכון מבלי לרענן את הדף. כמו כן, כשאנחנו לוחצים על Like, הפעולה מתעדכנת על המסך מבלי לטעון את הדף כולו.

עידן ווב 3.0 - לאן מועדות פני האינטרנט?

תחילתו של האינטרנט הייתה באתרים סטאטיים שבהם תכנים שלא השתנו והגולשים היו בהם מבקרים פאסיביים. לימים, עם קביעת המונח ווב 2.0, נקרא עידן זה בשם ווב 1.0. העידן השני של האינטרנט הביא עימו את היכולת לשתף את הגולשים בהוספת ועריכת תכנים (כמו באתר ויקיפדיה Wikipedia), העלאת תמונות ותיוגן (פליקר Flickr ופיקאסה Picasa) העלאת סרטונים (יו טיוב You Tube) ועוד. כך למעשה עבר האינטרנט מהפכה קונספטואלית, שלאחריה הוא נראה שונה לחלוטין ממה שהיה קודם.

ומה צופן לנו העתיד? תחזיות ממומחים בתחום האינטרנט מצביעות אבולוציה של האינטרנט, כאשר המגמה היא להוציא את האינטרנט מן המחשב, כך שהוא ישמש אותנו לצרכים רבים נוספים בחיי היומיום. הנה כמה דוגמאות לכך:

• תרגום - חברת גוגל מדברת על יכולת עתידית לבצע תרגום סימולטני באמצעות מכשיר טלפון חכם, שיוכל לתרגם את מה שאנחנו אומרים לשפה אחרת תוך כדי שיחה, כך שבן-שיחנו מן העבר השני של הקו יבין אותנו, גם אם הוא דובר יפנית בלבד.
• קונספט "הבית החכם" - ליצור סביבה ביתית שבה כל המכשירים בבית יבינו את המשתמש המתגורר בבית וידעו לזהות מה הוא אוהב, רוצה או צריך באותו רגע. למשל מקרר חכם שיידע מה צריך לקנות כדי לבשל את המאכל האהוב עלינו לארוחת הערב מחר, או מערכת חכמה שתזהה מתי קר לנו ותדליק עבורנו את החימום בבית. השמיים הם הגבול.
• איחוד מדיות שונות - הרעיון שגוגל מפתחת הנקרא טלוויזית גוגל Google TV הוא דוגמה לתהליך של איחוד כמה אלמנטים יחד - במקרה הזה, איחוד של הצפייה בטלוויזיה עם חווית הגלישה ברשת, כאשר בטלויזיה נוכל לצפות בכל הערוצים המשודרים באינטרנט ועם תרגום סימולטני לשפה אותה אנו דוברים.

הרשת בעידן ווב 3.0 תהיה רשת חכמה וסמנטית, כלומר לתכנים תהיה משמעות. מסמך, פרט להיותו אוסף של משפטים, גם יהיה עמדה שניתן לפרש ולתרגם. תמונה תהיה ברורה למחשב שיוכל להסיק ממנה על אופי הצלם, או מקום הצילום. תכונות נוספות שמשייכים לעידן זה, הם עמידה בנפחים גדולים הרבה יותר (רוחב פס גדול, אחסון בסיסי נתונים בהיקף גדול יותר, תמיכת שירותים בריבוי גדול של משתמשים), אבטחה טובה יותר ואמינות המערכות בצורה טובה יותר. כל אלו ילוו בחווית משתמשים טובה הרבה יותר, קלות שימוש ונוחות מירבית. כבר אין צורך להסחב עם מצלמה שתצלם את מפלי הניאגרה, ואז לחברה למחשב ולהעלות את התמונות לפייסבוק. באמצעות הידיים נוכל להקיף את חלק הנוף אותו נרצה לצלם, ומצמוץ בעין מיד יצלם את התמונה וישלח אותה לפייסבוק בצורה אלחוטית, שם היא כמובן תתוייג מיד תחת "קנדה" בצורה אוטומטית ותפורסם רק לחברים שתמיד אנחנו מסכימים שיראו תמונות מהטיולים שלנו (הרשת כבר תדע מי הם).

כרגע, כל זה עוד נראה רחוק, כאשר ישנם מספר אתגרים וחסמים טכנולוגיים בדרך, כגון:

• יכולות תרגום - תרגום אוטומאטי ע"י מכונה עדיין לוקה בחסר, ולא ניתן עדיין לבצע תרגום מושלם בין כל השפות הקיימות, אולם המחקר והפיתוח בתחום זה נמצאים בשיאם.
• יכולות OCR - היכולת לסרוק טקסט ולפענח אותו גם הן עדיין מוגבלות כאשר מדובר בפונטים לא ברורים או על גבי תמונה.
• פיענוח תמונות - נושא שחברות כמו גוגל עובדות עליו במרץ, במטרה לזהות גופים ודמויות בתמונה.
• זיהוי מקום - התאמת התכנים למיקום המשתמש. למשל, בחיפוש "פיצריה" בגוגל, נציע לו פיצריות הקרובות לאזור מגוריו.
• בינה מלאכותית ויכולות למידה - לימוד תכונות המשתמש בכדי לספק לו את התכנים שהוא אוהב. למשל גולש שנכנס ליוטיוב, נדע להציע לו קליפים שיעניינו דווקא אותו.
• סטרימינג - על מנת לאפשר התפתחות משמעותית של עולם האינטרנט בכיוונים הרצויים, יש צורך בהגדלת יכולות הזרמת הנתונים בזמן אמת. לשם כך צריך להגדיל משמעותית את הנפח והמהירות של המחשבים הקיימים היום.

ישנן 2 גישות מרכזיות כיצד תיהפך הרשת לסמנטית. האם זה יבוצע באמצעות המידע הרב שהאנשים מספקים? (כגון תיוג תמונה של פריז בתגית "פריז") או באמצעות בינה מלאכותית והבנה של המחשב עצמו את הקיים? (המחשב יבין לבד שבתמונה מצולם מגדל אייפל, כלומר מדובר בפריז). עדין מוקדם לדעת מה תהיה הגישה שמנחה ומובילה את השינוי.

לסיכום

האינטרנט עשה צעד ענק מעידן של אתרים סטאטיים לעידן דינאמי של אתרים המשתפים את הגולשים. בעידן זה הגולשים מתקרבים אל קידמת הבמה וכמות אדירה של תכנים ברשת נכתבת ע"י כל אחד ואחד מאיתנו. שילוב של יכולות ווב 2.0 באתר אינטרנט עשויה לשפר את חוויית הגלישה באתר ולסייע בקידום האתר בגוגל.

מה התחזית שלכם לעידן ווב 3.0? ספרו לנו על כך בתגובות למאמר.